Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 130a

מַתְנִי' הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה נוֹהֲגִין בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת בַּחוּלִּין אֲבָל לֹא בַּמּוּקְדָּשִׁין

Traduction

MISHNA: The mitzva to give the foreleg, the jaw, and the maw of slaughtered animals to the priests, known as the gifts of the priesthood, applies both in Eretz Yisrael and outside of Eretz Yisrael, in the presence of the Temple and not in the presence of the Temple, and it applies to non-sacred animals, but not to sacrificial animals.

Rachi non traduit

מתני' הזרוע והלחיים:

בארץ ובחוצה לארץ. משום דבעי למימר בחולין אבל לא במוקדשין נקט להו:

בפני הבית. בעודו קיים:

Tossefoth non traduit

מתני' הזרוע והלחיים:

שֶׁהָיָה בַּדִּין וּמָה אִם הַחוּלִּין שֶׁאֵינָן חַיָּיבִים בְּחָזֶה וָשׁוֹק חַיָּיבִים בְּמַתָּנוֹת קָדָשִׁים שֶׁחַיָּיבִים בְּחָזֶה וָשׁוֹק אֵינוֹ דִּין שֶׁחַיָּיבִים בְּמַתָּנוֹת

Traduction

It is necessary to emphasize that it does not apply to sacrificial animals, as by right it should be inferred a fortiori: If non-sacred animals, which are not obligated to have the breast and thigh taken from them and given to the priest, are obligated to have gifts of the priesthood given from them, then with regard to sacrificial animals, which are obligated to have the breast and thigh given from them, is it not right that they should be obligated to have gifts of the priesthood given from them?

Rachi non traduit

חולין אינן חייבין בחזה ושוק אלא קדשים לחודייהו:

תַּלְמוּד לוֹמַר וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם אֵין לוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן

Traduction

Therefore, the verse states: ''For the breast of waving and the thigh of giving I have taken of the children of Israel from the sacrifice of the peace offerings, and have given them to Aaron the priest and to his sons as a due forever from the children of Israel'' (Leviticus 7:34), from which it is derived that the priest has only that which is stated with regard to that matter, i.e., the breast and the thigh, and not the foreleg, the jaw and the maw.

Rachi non traduit

ואתן אותם. בחזה ושוק כתיב. אותם מיעוטא הוא חזה ושוק אין ולא דבר אחר:

Tossefoth non traduit

תלמוד לומר ואתן אותם. ואי לאו קל וחומר לא הוה צריך קרא אע''ג דסתמא כתיב בין בחולין בין במוקדשים דה''א דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בחולין דכתיב לעיל מהאי קרא דגנך תירושך ויצהרך וגו' גז צאנך וראשית הגז אינו נוהג במוקדשין כדאמר לקמן פרק ראשית הגז (חולין דף קלה.):

כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁקָּדַם מוּם קָבוּעַ לְהֶקְדֵּשָׁן וְנִפְדּוּ חַיָּיבִין בַּבְּכוֹרָה וּבַמַּתָּנוֹת וְיוֹצְאִין לְחוּלִּין לְהִגָּזֵז וּלְהֵעָבֵד וּוְלָדָן וַחֲלָבָן מוּתָּר לְאַחַר פִּדְיוֹנָן

Traduction

All sacrificial animals in which a permanent blemish preceded their consecration do not assume inherent sanctity, and only their value is consecrated. And once they were redeemed, they are obligated in the mitzva of a firstborn, i.e., their offspring are subject to being counted a firstborn, and in the gifts of the priesthood, and they can emerge from their sacred status and assume non-sacred status with regard to being shorn and with regard to being utilized for labor, as it is prohibited to shear animals with sacred status or utilize them for labor. And their offspring and their milk are permitted after their redemption.

Rachi non traduit

כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן. הרי הן כמקדיש עצים ואבנים לדמיהם ואין בהן קדושת הגוף ואם נפדו הרי הן כחולין גמורים וחייבים בבכורה אם ילדו בכור הרי הוא קדוש וכל זמן שלא נפדו לא כדאמר בבכורות פ''ב (דף יד.) קסבר האי תנא קדושת דמים מדחה מן הבכורה דאין קדושה חלה על קדושה:

וולדן וחלבן מותר לאחר פדיונם. מה שאין כן במקדיש תמימים ונסתאבו ופדאן דאמרי' בבכורות (דף טו.) רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר בפסולי המוקדשין לאחר פדיונן הכתוב מדבר מדאיצטריך קרא למימר בהו הטמא והטהור יאכלנו וכתיב תזבח ואכלת בשר תזבח ולא גיזה ואכלת ולא לכלביך בשר ולא חלב וולדן דתמימים שנסתאבו ונפדו תנן במתניתין דאסור ובבכורות (דף יד.) מוקמינן כגון דאיעבר לפני פדיונן ואתיליד לאחר פדיונן בין רישא דקתני מותר בין סיפא דקתני אסור:

ויוצאין לחולין. ע''י פדיונן להיות כחולין גמורים אפילו ליגזז וליעבד מה שאין כן בקדם הקדשן את מומן כדלקמן במתניתין:

וְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ פָּטוּר וְאֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה וְאִם מֵתוּ יִפָּדוּ חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר

Traduction

And one who slaughters these animals outside the Temple courtyard is exempt from karet, and those animals do not render an animal that was a substitute for them consecrated. And if these animals died before they were redeemed, they may be redeemed and fed to dogs. Although typically sacrificial animals that were redeemed may not be fed to the dogs, in this case it is permitted. This is the halakha with regard to all animals except for the firstborn animal and the animal tithe, whose sanctity is inherent, even when a permanent blemish preceded their consecration.

Rachi non traduit

והשוחטן בחוץ פטור. ואילו בקדם הקדשן את מומן תנן מתניתין לקמן דחייב אם שחט בחוץ קודם פדיונן ואע''ג דאינן ראוים לפתח אהל מועד דהא בעלי מומין נינהו ותנן (זבחים דף קיב.) הראוי לפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ ושאינו ראוי בפנים אין חייבין עליו בחוץ הא מוקמינן לה בבכורות (דף טז.) בדוקין שבעין ואליבא דר''ע דאמר אם עלו לא ירדו הילכך הואיל ובפנים לא ירדו חייבין עליהן בחוץ. וכולה הך מתני' מיתניא בבכורות בפרק שני (דף יד.) והתם תני לה משום בכורות והכא תני לה משום מתנות:

ואין עושין תמורה. אפילו קודם פדיונן. ובבכורות מפרש טעמא טוב מעיקרו עושה תמורה ואפילו נעשה רע אחר שהקדישו אבל רע מעיקרו אינו עושה תמורה:

ואם מתו יפדו. ואע''פ שאינם ראוים אלא לכלבים ואין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים כדפרישית לעיל ואכלת ולא לכלביך ה''מ בקדשים שקדם הקדשן את מומן אבל הני כדיקלא בעלמא נינהו ולא נחת להו קדושת הגוף ועוד אשמועינן דלא בעינן העמדה והערכה וקסבר קדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והערכה דכתיב בפדיון קדשים שנסתאבו לאחר כך והעמיד את הבהמה (ויקרא כז) וכיון דמתה אי אפשר להעמידה:

חוץ מן הבכור והמעשר. דאע''ג שקדם מומן להקדשן חלה עליהם קדושה גמורה לכל דבריהם אלא שאין כשרים ליקרב דבכור ברחם תלה רחמנא לא שנא תם ולא שנא בעל מום קדיש תם קרב ובעל מום נאכל לכהן כדילפינן בבכורות (דף כח.) ובשרם יהיה לך בשרם תרי משמע לימד על בכור בעל מום שמתנה לכהן ומעשר בהמה נמי כתיב ביה (ויקרא כז) העשירי יהיה קדש לא יבקר בין טוב לרע טוב היינו תם רע היינו בעל מום:

כֹּל שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁן אֶת מוּמָן אוֹ מוּם עוֹבֵר קוֹדֵם לְהֶקְדֵּשָׁן וּלְאַחַר מִכָּאן נוֹלַד לָהֶם מוּם קָבוּעַ וְנִפְדּוּ פְּטוּרִין מִן הַבְּכוֹרָה וּמִן הַמַּתָּנוֹת וְאֵינָן יוֹצְאִין לְחוּלִּין לְהִגָּזֵז וּלְהֵעָבֵד

Traduction

With regard to all sacrificial animals whose consecration preceded their blemish, or who had a temporary blemish prior to their consecration and afterward developed a permanent blemish and they were redeemed, they are exempt from the mitzva of a firstborn, and from the gifts of the priestood, and they do not emerge from their sacred status and assume non-sacred status with regard to being shorn and with regard to being utilized for labor.

Rachi non traduit

או מום עובר קודם להקדשן. דמום עובר כמאן דליתיה דמי:

פטורין מן הבכורה. ואע''פ שנפדו ויצאו לחולין להיתר אכילה פטורין מן הבכורה אם ילדו דכתיב בהו (דברים יב) כצבי וכאיל וצבי ואיל פטורים מן הבכורה דהא בקר וצאן כתיב:

ומן המתנות. זרוע ולחיים וקיבה דאין נוהגין בצבי ואיל דכתיב (שם יח) אם שה:

ואין יוצאין לחולין. בפדיון:

ליגזז וליעבד. כדפרישית לעיל תזבח ואכלת אין בהן אלא היתר זביחה ואכילה בלבד אבל גיזה ועבודה לא:

וּוְלָדָן וַחֲלָבָן אָסוּר לְאַחַר פִּדְיוֹנָן וְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ חַיָּיב וְעוֹשִׂין תְּמוּרָה וְאִם מֵתוּ יִקָּבֵרוּ

Traduction

And their offspring, which were conceived prior to redemption, and their milk, are prohibited after their redemption. And one who slaughters them outside the Temple courtyard is liable to receive karet, and those animals render an animal that was a substitute for them consecrated. And if these animals died before they were redeemed, they may not be redeemed and fed to dogs; rather, they must be buried.

Rachi non traduit

וולדן וחלבן אסור. בבכורות (דף יד.) מוקי לה דאיעבר לפני פדיונן ואתיליד לאחר פדיונן דאי איעבר ואתיליד לאחר פדיונן ולד צבי ואיל הוא ואם נולד לפני פדיונן מאי איריא הני אפילו קדם מומם להקדשן נמי ולדן לפני פדיונן אסור:

והשוחטן בחוץ חייב. כדפרישית לעיל בדוקין שבעין וקודם פדיונן:

ועושין תמורה. קודם פדיונן דכתיב (ויקרא כז) טוב ברע או רע בטוב:

מתו. מעצמן:

יקברו. או משום דבעינן העמדה והערכה או משום דאין פודין את הקדשים להאכילם לכלבים:

גְּמָ' טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא אוֹתָם הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא קָדָשִׁים חַיָּיבִין בְּמַתָּנוֹת

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that the verse: ''And have given them to Aaron the priest and to his sons'' (Leviticus 7:34), indicates that only the breast and thigh, which are the subject of that verse, are given from sacrificial animals to the priest, but gifts of the priesthood are not given from sacrificial animals. The Gemara infers: The reason sacrificial animals are not included in the mitzva of gifts of the priesthood is due to the fact that the Merciful One writes: ''Them,'' in reference to the breast and the thigh of sacrificial animals. But were it not for this, I would say by a fortiori inference that sacrificial animals are obligated to have gifts of the priesthood given from them.

Rachi non traduit

גמ' הוה אמינא קדשים חייבין במתנות. מקל וחומר מחולין כדאמרן במתניתין והיכי מצינן למימר הכי הא איכא למפרך בהאי ק''ו מה לחולין כו' וקרא למה לי:

אִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לְחוּלִּין שֶׁכֵּן חַיָּיבִין בִּבְכוֹרָה

Traduction

The Gemara asks: Why is it necessary to derive this halakha from a verse? The a fortiori inference can be refuted as follows: What is unique about non-sacred animals? They are unique in that they are obligated in the mitzva of a firstborn, whereas sacrificial animals are exempt. Therefore, the a fortiori inference stated in the mishna should not apply.

Rachi non traduit

בכור אינו נוהג במוקדשים דבקרך וצאנך כתיב (דברים טו) ולא הקדש ועוד תקדיש כתיב (שם) ולא שכבר קדוש:

תֵּיתֵי מִזְּכָרִים מָה לִזְכָרִים שֶׁכֵּן חַיָּיבִין בְּרֵאשִׁית הַגֵּז

Traduction

The Gemara responds: One could derive that the mitzva to give the gifts of the priesthood applies to sacrificial animals through an a fortiori inference from non-sacred male animals, which do not give birth to offspring and whose owners are therefore exempt from counting their offspring a firstborn, and nevertheless are subject to the giving of the gifts of the priesthood. The Gemara rejects this suggestion: What is unique about non-sacred male animals? They are unique in that they are obligated to have the first sheared wool given to the priest from them.

Rachi non traduit

תיתי מזכרים. כלומר אי לאו אותם דקרא הוה אמינא תיתי בק''ו מזכרים דחולין דליכא למיפרך בהו שכן חייבין בבכורה שאין יולדין:

ראשית הגז אינו נוהג במוקדשים דהא לאו בני גיזה נינהו דכתיב (שם יח) גז צאנך ולא הקדש:

ראשית הגז כל השנה כשהוא גוזז צאנו נותן לכהן דבר מועט כדמפרש לקמן (חולין דף קלה.) שיעורא וקרי ליה ראשית כי היכי דקרי תרומה (שם) ראשית דגנך:

מִתְּיָישִׁים מָה לִתְיָישִׁים שֶׁכֵּן נִכְנָסִין לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר

Traduction

The Gemara persists: One can derive that the obligation applies to sacrificial animals by an a fortiori inference from male goats, whose owners are exempt from counting their offspring a firstborn as well as from the first sheared wool, and yet are subject to the obligation of gifts of the priesthood. The Gemara rejects this claim as well: What is unique about male goats? They are unique in that they enter the pen to be tithed for the animal tithe, whereas sacrificial animals are not subject to the animal tithe.

Rachi non traduit

תיישים זכרים אין בהם לא בכורה ולא ראשית הגז ואי לאו אותם מחייבינן מתנות בקדשים מק''ו מתיישים חולין:

מעשר בהמה אינו במוקדשין דכתיב יהיה קדש ולא שכבר קדוש בפ''ב דבכורות (דף נג:) הילכך לא אתי בק''ו דאיכא למיפרך תאמר במוקדשין שאין נכנסין לדיר להתעשר:

מִזְּקֵנִים מָה לִזְקֵנִים שֶׁכֵּן נִכְנְסוּ לְדִיר לְהִתְעַשֵּׂר

Traduction

The Gemara further suggests that one can derive the obligation of sacrificial animals having the breast and thigh given from them by a fortiori inference from old male goats, which have already entered the pen in order to be tithed. Consequently, the obligation of the animal tithe, the obligation of counting the offspring a firstborn, and the first sheared wool do not apply. The Gemara rejects this suggestion as well: What is unique about old male goats? They are unique in that they have entered the pen to be tithed, which is not the case with regard to sacrificial animals.

Rachi non traduit

מזקנים. אי לאו אותם הוה מייתינן ליה מק''ו מתיישים זקנים דחולין שכבר נתעשרו ואין צריכין עוד להכנס לדיר:

מה לזקנים. תיישים זקנים דחולין בדין הוא שהן חייבין במתנות:

שכן נכנסו כבר לדיר להתעשר. תאמר בקדשים שלא נכנסו כבר לדיר להתעשר. ומהדר אי לאו אותם הוה מייתינן להו בק''ו מלקוח ויתום. הלקוח פטור ממעשר בהמה אם לקח עשרה טלאים מן השוק פטור מלעשר דבקרך וצאנך אמר רחמנא והיתום שמתה אמו בשעת לידה כגון זה פירש למיתה וזה פירש לחיים כדאמר בהשוחט (לעיל חולין דף לח:) פטור ממעשר בהמה דאינו ראוי לקדש דכתיב תחת אמו פרט ליתום וילפינן מעשר בהמה מיניה בפ''ב דבכורות (דף נז.) ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר נאמר כאן תחת אמו ונאמר להלן תחת השבט מה כאן פרט לכל השמות הללו כלאים ונדמה ויוצא דופן ויתום דכולהו מימעטי מהאי קרא דשור או כשב אף להלן לענין מעשר פרט לכל השמות הללו אע''ג דבעל מום נכנס לדיר להתעשר אלו אין נכנסים:

מִלָּקוּחַ וְיָתוֹם מָה לְלָקוּחַ וְיָתוֹם שֶׁכֵּן נִכְנָסִין בְּמִינָן לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר

Traduction

The Gemara again suggests that perhaps one can derive the obligation of giving gifts of the priesthood with regard to sacrificial animals by an a fortiori inference from a purchased animal, to which the obligation of the animal tithe never applies. Or perhaps it can be derived from an orphaned animal, born after the death of its mother, which is also not subject to the obligation of animal tithe. The Gemara rejects this claim: What is unique about a purchased animal or an orphaned animal? They are unique in that although they themselves do not enter the pen, animals of their type enter the pen to be tithed.

Tossefoth non traduit

תיתי מלקוח ויתום. הוה מצי למימר נמי תיתי מכלאים וטרפה ועוד טובא דתנן בפרק מעשר בהמה (בכורות דף נז.) שאין נכנסין לדיר להתעשר:

בְּמִינָן קָאָמְרַתְּ קֳדָשִׁים נָמֵי בְּמִינָן נִכְנָסִין לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר

Traduction

The Gemara responds: You say that it is significant that animals of their type enter the pen? With regard to sacrificial animals as well, non-sacred animals of their type enter the pen to be tithed. Accordingly, one can claim a fortiori that the mitzva to give the gifts applies to sacrificial animals, and it is only due to the verse that they are exempt.

Rachi non traduit

ה''ג במינן קאמרת קדשים נמי במינן. כגון חולין נכנסין לדיר הילכך אי לאו אותם אתי בק''ו:

וְיִהְיוּ חוּלִּין חַיָּיבִין בְּחָזֶה וָשׁוֹק מִקַּל וָחוֹמֶר וּמָה קָדָשִׁים שֶׁאֵין חַיָּיבִים בְּמַתָּנוֹת חַיָּיבִין בְּחָזֶה וָשׁוֹק חוּלִּין שֶׁחַיָּיבִין בְּמַתָּנוֹת אֵינוֹ דִּין שֶׁחַיָּיבִין בְּחָזֶה וָשׁוֹק

Traduction

§ The Gemara challenges: And now that it has been established that the obligation of the gifts of the priesthood does not apply to sacrificial animals, non-sacred animals should be obligated to have the breast and thigh given from them by an a fortiori inference: If sacrificial animals, which are not obligated to have gifts of the priesthood given from them, are nevertheless obligated to have the breast and thigh given from them, then with regard to non-sacred animals, which are obligated to have gifts of the priesthood given from them, is it not right that they should be obligated to have the breast and thigh given from them?

Rachi non traduit

מה קדשים שאין חייבים במתנות. דהא ממעטינן להו מאותם דכתיב גבי חזה ושוק אותם ולא מתנות:

אָמַר קְרָא וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים זֶה אִין מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא

Traduction

The Gemara responds that the verse states: ''And this shall be the priests’ due from the people, from them that perform a slaughter, whether it be an ox or sheep, that they shall give to the priest the foreleg, and the jaw, and the maw'' (Deuteronomy 18:3). The verse indicates that ''this,'' the foreleg, the jaw, and the maw, yes, is given to the priests, but another item, i.e., the breast and thigh, is not given to the priests from non-sacred slaughtered animals.

Rachi non traduit

אמר קרא. במתנות חולין זה יהיה דבר זה נוהג בחולין ואין חזה ושוק נוהגין בהן:

Tossefoth non traduit

זה אין מידי אחרינא לא. תימה דקאי במתנות וממעט חזה ושוק אדרבה ה''ל למעוטי מיניה מוקדשין ממתנות ויש לומר דכבר אמעיטו מאותם וכה''ג פירש' בפ''ק (לעיל חולין דף כד.) גבי וזאת אשר ללוים:

אֶלָּא טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא זֶה הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא חוּלִּין חַיָּיבִין בְּחָזֶה וָשׁוֹק וְהָא בָּעֵי תְּנוּפָה הֵיכָא לִינוּפִינְהוּ אִי אַבָּרַאי לִפְנֵי ה' כְּתִיב

Traduction

The Gemara raises a difficulty: But this derivation indicates that the reason the giving of the breast and thigh does not apply to non-sacred animals is that the Merciful One writes ''this,'' from which it may be inferred if not for this, I would say that one is obligated to give the breast and thigh from non-sacred animals. But the procedure for giving the breast and thigh requires waving, and where would one wave the breast and thigh of a non-sacred animal? If it is suggested that one wave them outside the Temple, that cannot be done, as it is written: ''That the breast may be waved for a wave offering before the Lord'' (Leviticus 7:30), indicating that they must be waved inside the Temple.

Rachi non traduit

בחזה ושוק כתיבא תנופה לפני ה':

אי אבראי. חוץ לעזרה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source